Michael Phelps in the Men's 400m Individual Medley final (Photo credit: Xinhua
נשימה היא פעולה בסיסית וחיונית לגוף האדם. במובן הפיסיולוגי, הנשימה מתבצעת עקב שינוי לחצים בתוך הריאות ומחוץ להן והרצון להשוותם. שריר הנשימה העיקרי הינו הסרעפת הממוקמת בצורה אופקית מתחת לריאות. הנשימה מתבצעת כאשר הסרעפת נעה כלפי מטה או כלוב הצלעות נע לצדדים וכשהכתפיים מתרוממות מעט.
ישנם שלושה סוגי נשימה:
- נשימת בטן – נשימה שרובה מתבצעת ע"י כיווץ הסרעפת.
- נשימה תיכונה – נשימה המתבצעת ע"י הנעת השרירים הבין צלעיים המרחיבים את נפח בית החזה.
- נשימה עילית – נשימה המתבצעת בעזרת הרמת עצם הבריח והכתפיים.
רובנו נושמים נשימות רדודות, שטוחות ומסוג אחד בלבד.
האוויר שאנו שואפים מורכב מחמצן וזה שאנו נושפים רווי בתוצר לוואי של תהליך הנשימה הנקרא דו תחמוצת הפחמן והינו גז רעיל. כאשר הנשימה שטוחה כמות דו תחמוצת הפחמן שנפלטת קטנה ויכולת סילוק פסולת רעילה זו מגופינו נפגעת.
נשימה מלאה ועמוקה תחילתה בנשיפה עמוקה המרוקנת את כל האוויר מהריאות. מבחינה מכאנית נשימה מלאה מתבצעת על ידי
- הרחבה והוצאת הבטן המאפשרת לריאות נפח נשימה כשלב ראשון. (נשיפה עמוקה)
- כיווץ הסרעפת על ידי הרמת הבטן כלפי מעלה לאורך עמוד השדרה. הרמה והרחבה של כלוב הצלעות מעלה ולצדדים, המאפשרת נפח מקסימאלי של הריאות והזרמת כמות גדולה של חמצן, המעוררת את הגוף, מסייעת לתפקוד האברים הפנימיים, כגון מערכת העיכול והלב ומרפה שרירים מכווצים. (שאיפה עמוקה)
קיים קשר ישיר בין הנשימה לבין ביצועי הספורטאי בכל ענפי הספורט. ללא נשימה מלאה בזמן מאמץ יקשה על הגוף לעמוד במשימה. היוגה, שהינה מסורת עתיקת יומין, שמה דגש על הרחבת נפח הריאות ומקנה למתרגל שיטות להעמקת והארכת הנשימה תוך יצירת רמת מודעות גבוהה לנוכחותה. מודעות זו מסייעת לכל אחד ואחת לשפר את הישגיו /יה הגופניים. נשימה מלאה בזמן מאמץ משפרת את הסיבולת, מעלה את רמת האנרגיה ומאיצה שריפת שומן.
"אימון" שרירי הנשימה והרחבת טווח תנועתם מתבצע ע"י חיזוק השרירים הבין צלעיים, האחראיים במידה רבה לכושר הנשימה, מגדיל את יכולת התנועה של הצלעות ומאפשר הרחבה מכוונת של בית החזה המסייעת לנשימה ארוכה בזמן מאמץ. לכך מתלווים תרגילים המחזקים את הסרעפת ומקנים שליטה בעוצמה ובאורך הנשימה. הנשימה בתרגול היוגה מתבצעת דרך האף בלבד, תוך שהיא מנקה את האוויר ומווסתת את הטמפרטורה והלחות הנדרשת לספיגה יעילה של החמצן בריאות.
על פי תורת היוגה חיי אדם נמדדים לפי מספר הנשימות ולא השנים. ועל כן, נשימות עמוקות ואיטיות מסייעות בהארכת תוחלת החיים.
השילוב בין תנועה לנשימה ביוגה הוא האיחוד בין הגוף והנפש, הפיסי והמנטאלי. התנוחות (אסאנות) הן הפן הפיזי של התרגול. הנשימה, שאיפה ונשיפה, היא החיבור לנפש, הנשמה של התרגול. לפי כתבי היוגה העתיקים אנרגיית החיים, החיות, הנמצאת בכל תנועה נקראת "פראנה". האוויר רווי באנרגיה זו ופעולת הנשימה מזרימה אותה לגוף האדם.
בעת התרגול נושמים באופן מודרך לחלקים השונים של הגוף בכדי להתייצב, לחזק ולהגמיש את הגוף בתנוחה.
לכל אדם קצב נשימה אישי. לכן ביוגה שואפים ליצור מעגל מחזורי של שאיפה ונשיפה באורך שווה ורציף. קצב פנימי שוטף של נשימה יאפשר תנועה חופשית וללא מאמץ של הגוף.
"אימון" הנשימה תוך דגש על מקצב פנימי מחזורי אף משקיט את התודעה (המחשבות, חיי היום יום), מעלה את כושר הריכוז, מרחיב את ההקשבה והמודעות לצורכי הגוף ויכול לסייע לספורטאים העוסקים בספורט אתגרי (כגון: רכיבה על אופניים, גלישה, סקי ועוד) ללמוד לשלוט בגופם ולמנוע פציעות בזמן מאמץ.
שליטה בנשימה מובילה לשליטה בתודעה ולכן לשליטה בחיים. נשימה עמוקה וארוכה מרגיעה את מערכת העצבים ומאפשרת לתודעה להיות מרוכזת וממוקדת.
הנשימה תמיד נוכחת זורמת בנו ומשתנה: לעיתים נינוחה ויציבה, לעיתים עמוקה ומלאה, לעיתים קצרה ומהירה, בלתי מורגשת, אך היא הרבה יותר מאוויר שנכנס ויוצא מן הגוף.
© יוגה לי-היא – ליהיא גורדון מתרגלת ומלמדת יוגה משנת 2003.
לפרטים נוספים:054-4334321
